
נפרדים מהחיתול בדרך נקיה
"כי התרוקנות היא מוקד שליטה של הילד, לא שלך"

תחשבו על זה...
מהרגע שהקטן הגיח לעולם- הוא קיבל חיתול, כאילו שהחיתול חלק ממנו, חלק מהגוף שלו. אז האם זה נכון לצפות ממנו לשלוט בסוגרים שלו כאשר מורידים את החיתול?
כמובן שלא!
אם כך, איך כדאי להתחיל את הפרידה בצורה המעודדת עצמאות ומגבירה ביטחון? מה קשור לגבולות וסמכות הורית? והאם יש השפעה על האפשרות להתלכלך בבוץ או אפילו באוכל?

מה עושים בתהליך?
מפגש היכרות ראשוני
שיחה ראשונית בה מציפים את אתגרי הפרידה, שאלון מלא והיכרות מעמיקה עם המשפחה והאם מדובר בתהליך התחלתי או תהליך שהתחיל והסתבך.
ביקור בית
ביקור המשפחה והיכרות עם הפעוט, זיהוי דפוסי התנהגות על ידי תצפית ושיח עם המשפחה. הכרת הסביבה הפיזית והדינמיקה המשפחתית.
בניית תהליך מותאם
בהתאם לצרכי הפעוט והמשפחה, בונים תהליך אישי ומותאם כאשר ישנו ליווי צמוד ויומיומי בווצאפ או מייל, וכן מפגשי זום אחת לשבוע.
יוצאים לדרך
מתכוננים לתהליך ביחד עם הפעוט: משתפים אותו במה שהולך להתרחש, קונים את המוצרים הנדרשים כחוויה משותפת ובונה ביטחון ועצמאות.
מתאים לך?
